<h1>סמ"ג לאוין סימן י"ז</h1>
<h2>דף ס:</h2>
שלא לעבוד ע"ז בדברים שדרכה להעבד בהם שנאמר, בדברות הראשונות (שמות כ' ה'), והאחרונות (דברים ה' ט'), לא תעבדם (רמב"ם ל"ת ו'), וכל העובד ע"ז ברצונו בזדון חייב כרת ואם יש עדים והתראה חייב סקילה (נסקל) ואם עבד בשוגג מביא חטאת קבועה (רמב"ם ע"ז פ"ג הל' א'). הפוער עצמו לפעור שזו היא עבודתו וכן הזורק אבן למרקוליס לשם עבודה חייב מיתה (סנהדרין ס' ב' ורש"י ועי' תוי"ט), ואם נתכון לבזותה מביא חטאת על שגגתו (ע"פ רמב"ם שם הל' ה' ע"ש בכס"מ), הפוער עצמו למרקוליס או שזורק אבן לפעור פטור מפני שאין זה דרך עבודתם שנא' (דברים י"ב ל') איכה יעבדו הגוים האלה וגומר, ואין סוקלין ב"ד עובדי ע"ז עד שידעו בודאי שעבדו דרך עבודתה (ע"פ רמב"ם שם הל' ב'). בד"א בשאר עבודות אבל המזבח והמקטר והמנסך ומשתחוה כל העובד באחד מארבעתן לכל מיני ע"ז שבעולם חייב אע"פ שאין דרכה בכך, כיצד הרי שזבח למרקוליס או שנסך לפעור חייב שנ' (שמות כ"ב י"ט) זובח לאלהים יחרם, זביחה בכלל עבודה היתה ולמה יצאת לומר לך מה זביחה מיוחדת שעובדים בה לשם בפנים וחייב בה הזובח לאל אחר סקילה בין היתה דרך עבודתה בזביחה בין אין דרך עבודתה בכך חייב עליה אף כל עבודה שהיא מיוחדת לשם אם עבד בה לאל אחר בין שהיתה דרך עבודתו בכך בין שאין דרך עבודתו בכך חייב עליה (ע"פ הל' ג' שם). למדנו מזבח מקטר מנסך שהם עבודות פנים מיוחדות לשם אבל משתחוה שאינו דומה כל כך עבודה לא למדנו (סנהדרין ס' ב' רש"י ד"ה לפי ע"ש), ואמרינן בפ"ד מיתות (שם ס"ג א' ע"ש) ג' פעמים לא תשתחוה האמורים בתורה למה חד לע"ז שדרך עבודתה בהשתחואה ואחד לע"ז שאין דרך עבודתו בכך ואחד לחלק, שעל כל עבודה בפני עצמה יתחייב.
<h2>דף סא:</h2>
איתמר העובד ע"ז מאהבה או מיראה אביי אמר חייב ורבא אמר פטור. פירש ה"ר אליעזר ממיץ (יראים סי' ע"ר) דמיירי בע"ז שלא נעשית מעולם ע"ז אלא מאהבת אדם או מיראת אדם כגון אנדרטי של מלך וכגון המן שהביאו בעניין זו השמועה בפרק ד' מיתות וכן ע[י]קר כוונתו של עובד.
